קדימה, מקדמיה!

🌿 כשאתם נוטעים מקדמיה, אתם לא רק מוסיפים עץ לגינה – אתם מזמינים את יערות הגשם ואת ניחוח המסורת להיכנס אל חייכם 🌿

עץ שמגיע מיערות הגשם
במולדתו, יערות הגשם של מזרח אוסטרליה, עץ המקדמיה גדל אל השמש ומגיע לגבהים מרשימים של 15–18 מטרים.
זהו עץ ירוק־עד, בעל עלים מבריקים ופריחה עדינה בלבן־ורדרד, שמושכת אליה דבורים ומאביקים נוספים – עדות חיה לקשר העמוק שבין עץ לסביבתו.

אגוז עטוף בסוד
בתוך קליפה קשה במיוחד מסתתר הזרע – אגוז המקדמיה – עשיר בשומן חד־בלתי רווי, רך ועדין בטעם, ונחשב לאחד האגוזים היוקרתיים ביותר בעולם.

המקדמיה בארץ ישראל
אבל סיפורו של המקדמיה אינו מסתכם רק ביופיו או בטעמיו. בארץ ישראל הוא מקבל מעמד נוסף – עץ פרי במלוא מובן המילה, הנכנס אל תוך מחזור ההלכה היהודית.

הברכות והמסורת
מי שטועם מפירותיו מברך בורא פרי העץ, ולאחר מכן בורא נפשות. בפרי ראשון לעונה ניתן לברך עליו גם שהחיינו, ובאביב, כשהוא מלבלב, הוא מצטרף לאילנות המאכל שעליהם מברכים ברכת האילנות.

השנים הראשונות וההלכות
כמו כל עץ פרי בארץ, גם המקדמיה עובר את שנות הערלה: שלוש שנותיו הראשונות אסורות באכילה, ובשנה הרביעית הפירות מוגדרים כנטע־רבעי וטעונים פדיון.
מן השנה החמישית – מצטרף גם הוא למחזור התרומות והמעשרות, הנקבעות לפי חנטת הפרי וראש השנה לאילנות, ט״ו בשבט.

בשנת שמיטה, אם חנטו פירותיו, הם נושאים קדושת שביעית, נאספים ונאכלים מתוך כבוד לאדמה ולמצוות – עד לזמן הביעור. גם בהיבט המעשי יש לו יתרונות: מותר להרכיב מקדמיה על מינו בלבד, ואגוזיו נאכלים גם חיים.

מי שבוחר לשתול מקדמיה בגינה מגלה עץ נוי מרשים שמעניק רוגע ירוק, וכעבור כמה שנות סבלנות – גם פרי מזין ומיוחד. כך מתגלה לנו המקדמיה לא רק כפנינה קולינרית ונוי מרהיב, אלא גם כעץ שמחבר בין עולמות – בין יערות הגשם לאדמת ישראל, בין דבורים ופריחה לבין שולחן האוכל, ובין הטבע החי למסורת היהודית החיה.

חשוב לדעת אגוזי מקדמיה רעילים לכלבים, אז לא להשאיר קערה פתוחה בבית עם חיות.